הלחצים, מאבקי השליטה וההנחיות הבוטות: למה במשרד החינוך מנסים לפגוע בעשרות בתי ספר מקצועיים בישראל על גבם של בני נוער שמעוניינים לרכוש מקצוע?

במשרד החינוך טוענים שהכול לשם שמיים. שהמטרה היא אך ורק לפעול לטובתם של התלמידים, כדי שיקבלו את כל הכלים להצליח בחיים. העניין הוא שמה שיכול היה להיראות בתחילה כמו מאבק ערכי-עקרוני, נראה עתה כמלחמת בוץ שמנוהלת בכוחניות על גבם של קצת יותר מ-12 אלף התלמידים שעלולים לשלם את המחיר.

“נקמנות וחוסר ענייניות”

ראשיתו של המאבק בקיץ האחרון, כשהתקבלה ההחלטה לחלק את משרד הכלכלה ולהעביר את בתי הספר המקצועיים למשרד החינוך. בפועל, בהחלטה שנויה מאוד במחלוקת, הוחלט להעביר את בתי הספר הללו לאחריות משרד הרווחה. כתבנו אז על הבעייתיות שבמיתוג כל תלמידי בתי הספר המקצועיים הללו כילדי רווחה, וגם על הבעייתיות שבהיעדר תוכניות פדגוגיות זהות לכל תלמידי ישראל.

במשרד החינוך לא אהבו את ההחלטה, והחליטו להיאבק בה בכל מחיר. זה התחיל מפנייה לקציני הביקור הסדיר, שאחראיים גם על שיבוץ התלמידים. במכתב שהוציאה באמצע ספטמבר מרב מאור, מפקחת ביקור סדיר ומניעת נשירה מאגף שחר במשרד החינוך, היא כתבה לקב”סים (קציני ביקור סדיר): “מנצלת במה זו להבהיר שוב, כנציגי משרד החינוך חל איסור להפנות תלמידים למסגרות שאינן בפיקוח של משרה”ח בכלל זה התמ”ת. משמע, אין להפנות תלמידים לבתי הספר של משרד הכלכלה”.

בתי הספר של החינוך המקצועי, טוענים כי משרד החינוך מפעיל לחץ בלתי פוסק על ראשי מינהל החינוך בעיריות, וגם על מנהלי רשתות החינוך הגדולות, כדי לייבש את בתי הספר שלהם, ולהעביר את התלמידים לאחריותם.

 

מי ייתן את התעודה

המקור לסכסוך הוא השאיפה של משרד החינוך להעניק תעודות מקצוע גם ל-140 אלף התלמידים שלומדים בחינוך המקצועי-טכנולוגי של המשרד. “כדי לקבל תעודת מקצוע, הם צריכים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים, הם רחוקים מזה שנות דור. קח למשל תחזוקת מחשבים: תלמיד אצלם מקבל 6 שעות שבועיות, ואצלי 18. כך גם בטבחות. אצלי, תלמיד בתדמור יוצא טבח, שף. אצלם יש תוכנית לימודים דלה. עוד? אצלי התלמידים עובדים בשכר כבר מכיתה י”א, שם המציאו פטנט שהתלמידים עובדים מעט שעות שבועיות, בלי שכר, כ’הכשרה’. הם רוצים לקחת לי את הסמכות לתת תעודות מקצוע, כדי שבעוד שנתיים או שלוש הם יספרו לכל העולם שכל התלמידים בישראל יוצאים עם משהו. גם אם זה לא שווה כלום. הצלחנו למנוע את זה אז מיכל כהן, מנכ”לית המשרד, קיבלה החלטה להשמיד אותנו”.

עוד דרך לפגוע בבתי הספר המקצועיים, לטענת אייל, היא באמצעות הבגרויות. “כדי להעלות את אחוז מקבלי הבגרות, הם הורידו את המשקל של הציון במבחן לשליש. כלומר, 30 אחוז זו הערכה בית ספרית, והשאר מתחלק בין בחינות מגן לבחינת הבגרות”, הוא אומר. “אבל אצלנו, הם החליטו שתלמידים שלא זכאים למגן לא יקבלו מגן, ועל ה-30 אחוז הם דורשים בחינה נוספת. כלומר,
התלמידים המוחלשים יידרשו לעשות שתי בחינות. איך רוצים שהתלמידים האלה ימשיכו אחר כך ללימודי הנדסאות?”

הבעיה של הרשתות המקצועיות היא ש-90 אחוז מהתקציב שלהן עדיין מגיע ממשרד החינוך. “זה שוט ענק”, אומר אייל. “במשך כל הקיץ הייתי צריך להרגיע את מנהלי הרשתות, להראות להם שמיכל משקרת להם כשהיא טוענת שכולם חוץ מהם כבר עזבו. בסופו של דבר, הם הצליחו להעביר אליהם שלושה בתי ספר של אורט, מתוך ה־14 שהיו אצלי. זו התנהגות בריונית”.

תגובת משרד החינוך

במשרד החינוך לא הכחישו את המאבק שהם מנהלים, ומסרו בתגובה: “אנחנו מתקנים עוול היסטורי של ויתור על תלמידים והסללה שלהם. לא נאפשר שתלמידי מערכת החינוך יעברו ללמוד במסגרות של הרווחה. אנחנו נלחמים על כל תלמידה ותלמיד ונמשיך לפעול כך, כי מקומם במערכת החינוך. משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה שרואה בראש ובראשונה את התלמיד וטובתו האישית במרכז. בהתאם לזאת, המשרד מוביל מדיניות שנועדה לתקן עוול היסטורי, של ויתור על תלמידים ונשירתם ממערכות החינוך. המשרד עושה וימשיך לעשות הכל כדי שהתלמידים יסיימו 12 שנות לימוד במערכת החינוך, תוך התאמת המסגרות הלימודיות לצרכים האישיים שלהם. משרד החינוך מסרב בתוקף לראות את התלמידים במסגרות חינוכיות של הרווחה ויפעל בכל תוקף כדי שהם לא יעברו למסגרות אלו. בעבר המערכת ויתרה על התלמידים. לא עוד. היום הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמערכת החינוך ומכלל התלמידים של מדינת ישראל”.

 

לקריאת הכתבה המלאה באתר YNET – הקליקו